עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

פוסט #8 - סיימתי
06/04/2018 17:29
Tsuki Continue
שרלוק, ביקורת, כתיבה, הסיפור שלי
סיימתי את הסדרה. בכל בוקר בדרך לעבודה צפיצי בפרק, וכל נסיעה ארוכה השתדלתי גם.
היוטיוב הביא לי את הפרקים האחרונים של עונה 2 באמצע עונה אחת, אז בסוף יצא שסיימתי את הסדרה מהר מהצפוי ואני... עצובה מזה.

אסכם אותה ככה: היא כן לילדים, אבל יש פרקים (שנראלי היו בערך חצי מהסדרה) שהיו מדהימים בעיני. הפתיע אותי יותר מידי שהיו כמה פרקים מעונה 2 (אלה שבטעות צפיתי כחלק מעונה 1) שהיו ממש "מלאי בולשיט" מבחינתי. כאילו, לרוב עונה 2 אמורה ליהיות יותר איכותית ומסתבר שבערך חצי ממנה לא הייתה איכותית.
למזלי זה השאיר את כל הפרקים האיכותיים לסוף, אז סיימתי עם טעם טוב בפה, כי יצא מצב שמפרק 10 (פלוס כזה) אני פשוט נהניתי ברמות.
הסוף של הסדרה, לעומת זאת, אשכרה נגמר בצורה מאכזבת. גיליתי שהפרק היה אחד שצפיתי בו ואין לו סגירת מעגל שכולל את הסדרה.
זה פשוט פתוח לחלוטין, כאילו עוד רגע יצא עוד פרק להמשך.
אני כנראה אבדוק בנוגע לזה. הדבר היחיד שהבנתי הוא שהעונה השניה היא טכנית עונה 1, אבל פשוט סיימו את הפרקים מאוחר ולכן זה יצא ככה.
זה די עצוב, כי זה מרגיש לא מממש בכלל. כאילו נטשו באמצע כל הטוב (והיה הרבה טוב) ופשוט... יש כלכך הרבה פתוחים שזה ממש חבל ):

בכל מקרה, היה טוב, וטוב שהיה.
זה החזיר אותי ממש לגיל היסודי וגרם לי להזכר איך חיכיתי ממש לסדרה וצפיתי בה באושר. אני שמחה שהיא עדיין מביאה לי את האנרגיות האלו.
ובין היתר, קצת להשבע שברגע שיהיה לי נייד חדש אני אשחק במשחקים של שרלוק (יש לו כמה מעולים שכואב לי שכנראה המחשב שלי לא יחזיק אותם).

הסדרה גרמה לי להבטיח לחברה לכבוד היומולדת עותק של אסופת כל הסיפורים באנגלית,
ועם עוד אחת דיברתי על עד כמה דויל תיעב את הסיפורים האלו (ואני פשוט צוחקת מזה כל פעם מחדש. הסדרה הזאת בלבד תגרום לו להתהפך בקבר). האדון הזה בכללי שינה את בריטניה ואת מערכת המשפט שלה. הוא הקים בית ערעורים כנגד בית המשפט ואפילו יצא לפתור מספר תעלומות ופשעים, והוא פשוט תיעב את זה שכל מה שיזכרו ממנו זה את שרלוק הולמס!
אם היו אומרים לי שהאירוניה מתה, זה היה בגלל זה וכל מה שקרה לאחר מכן לא חשוב, כי הסיפורים והדמויות הצליחו למרות התיעוב של הסופר והם עוד יחיו לנצח (וגם האהבה שלי לדויל).


ולנושא קצר אחר:
ישבתי על הגזעים העיקריים של הנובל שלי.
אני מתמקדת בדמויות, אבל גם ממש מנסה ליצור את העולם מסביב. ישבתי ביומיים האחרונים כדי לבחון את התרבות של שתיהן ומה שחשוב ויצרתי תת גזע שאני בספק שאכתוב עליו בנובל.
אני צריכה ליצור מפה חדשה לעולם הזה כי הראשונה לא מוצאת חן בעיני וכנראה להתעמק עוד אנתרופולוגית בגזעים.
אני כמובן לקחתי המון השראה מאנשי זאב וערפדים, אבל גם שיניתי דברים  מהפולקלור בעבור העלילה.
דווקא לבנות את העולם גורם לי ליהיות יותר מרוכזת. אני מנסה לצאת מגבולות הנוחות והאסתטיקה שמובנים בתוכי, כי אם אשאר שם זה ירגיש מאוד בינוני.
סהכ אני שמחה (:
אני מקווה שחודש הבא תגיע אלי מחברת דיגיטלית שקניתי, עד אז אנסה (אולי) לצייר דברים.
אני גם מקווה להתחיל לכתוב מתישהו, רק כדי להתקדם קצת בעלילה.
0 תגובות
פוסט #7 - נפרדתי ממנה
31/03/2018 20:03
Tsuki Continue
אישי, פרידה, אהבה, חלום, שרלוק
טוב, לאלה שמכירים אותי מהבלוג הקודם, ואני בספק אם מישהו זוכר, אבל היו לי שתי חברות ממש קרובות (שבאחת מהן התאהבתי) ושניתקתי מהן קשר.
זה די הרגיש כאילו ניסרתי מעצמי שתי צלעות. זה כן הפך אותי ליותר גמישה, אבל זה עדיין לפעמים שולח כאבים חדים.
לפני חודש-חודשיים בערך הבנתי שאני כבר (קרוב ל)שנה לא חברה שלהן, וזה די שלח אותי לאיזור המוות הריגשי עם דיכדוך שבא והולך - שזה בערך למה נפלתי לכזאת שתיקה ארוכה.
די הייתי עסוקה בזמן האחרון בצורה ריגשית להתמודד עם האובדן שלהן (או ליתר דיוק, משלה, כי ממש התחברתי אליה נפשית) ופה ושם עם האבל כלפי החתולה שלי שלפעמים בא והולך (כבר עברה חצי שנה להרדמה שלה).
כמו שציינתי בפוסט הראשון, שנה שעברה גבתה ממני הרבה אובדן של דברים יקרים לליבי.
אני כרגע כן מנסה לרפא את עצמי (כאילו, מלפני שנתיים התחלתי ולרוב אני שוכחת שזה תהליך שלא נגמר). התמודדתי אתמול עם שליחת איחולי חג שמח לעמיתים מהעבודה (ואני לא עושה דברים כאלו, זאת בערך הפעם הראשונה שיזמתי את זה - חרדה חברתית זה חרא).
בסוף הצלחתי להתמודד עם זה ועם ליהיות בערב חג עם משפחה די מורחבת, ולא מתתי אפילו פעם אחת, אז אני מעט שמחה.

ולנושא שקשור אבל שונה: התחלתי לצפות בשרלוק הולמס במאה ה22.
הסדרה הזאת היא טכנית זבל, היא לא עוברת את מבחן הזמן והאמת שאני חושבת שהכתיבה שלה ממש לוקה בחסר בכל הקשור לעלילה ולמה שקשור במאחורי הקלעים; כלומר לא רואים את הולמס מתפתח בעולם- תקראו לי קטנונית אבל זה מאוד חשוב לי לראות איך הוא מנסה מלא כפתורים כדי להבין מה אומר כל אחד. בערך כמו ליהיות תייר ביפן ולנסות להבין איך לעזאזל השירותים שם פועלים. בסדרה מוציאים אותו מאוד חכם ומושלם וזה קצת מבטל את האנושיות שלו (וגם לאגדות יש אנושיות).
אבל אע"פ כל הבולשיט, הסדרה הזאת ממש עושה לי נעים בלב. היא תמימה, מרגישים שהיא לילדים וכמובן... שרלוק. שנה וחצי, אולי שנתיים שניסיתי להתחמק מכל הקשור אליו (חוץ מעונה 4 של הBBC כי זה היה בלתי נמנע) כי זה פשוט... היחס שלו עם ג'ון תמיד נגע לליבי. הקונספט ומה שיש ביניהם איכשהו תמיד גרם לי לחוש מה שאני חשתי כלפי אותה חברה.
בכל מדיום זה תמיד נראה ששרלוק היה מאוהב בג'ון והוא, או שהוא ראה אותו רק כחבר, או שהוא גם אהב אותו בחזרה אבל לא הראה את זה בשום דרך או הכחיש. ככה או ככה, מה שהיה ביניהם הרגיש לי כמוני וכמו אותה חברה בגדול.
ומכיוון שזה הזכיר לי את שתינו, ניסיתי כמה שיותר לברוח מהשיפ הזה, במיוחד כשניתקתי ממנה את הקשר.

אז, עברה שנה מאז שהתנתקתי ממנה, ושבוע שעבר התחלתי לצפות בסדרה הטראש אבל הטהורה הזאת עם אחת מהדמויות שאני הכי אוהבת, כי הייתי זקוקה לאנרגיות חיוביות (והסדרה הזאת מביאה לי את זה)
וערב קודם (בדיוק האחד לפני ערב החג) חלמתי שאני נפרדת ממנה. 
זה היה די ריגשי. 
וזה לא שזה היה פנים מול פנים, אלא מכשיר קשר (בצורת פיגר ענק של באטמן) שלא הדלקתי אותו, לפי מה שידעתי בחלום, כבר כמה חודשים טובים, ובגלל נקיון פסח החלטתי פשוט לבדוק אותו.
הייתה הודעה לא רלוונטית מחברה שהיא עדיין מאוד יקרה לי (ושאני בקשר איתה) ועוד אחת ממנה שבה היא מבקשת ממני לחזור אליה, והיא נשמעה מודאגת.
ההודעה כבר לא הייתה רלוונטית, כי היא הייתה בת כמה חודשים, אבל גררתי את הכיסא שלי והתיישבתי מול המכשיר ופשוט... שקלתי. ליהיות petty ולהמשיך להתעלם, או להתעלות על עצמי ולענות?
ובסוף החלטתי לענות. עשיתי הקלטה, התחלתי לדבר. אמרתי לה שעבר זמן ושפשוט... נפלתי אז לשתיקה וחשבתי מה להגיד כדי לסיים את זה בטוב, או פשוט לסיים את החברות הזאת. הרגשתי שהיא מעבר לקו השני ומקשיבה ולא אומרת דבר.
זאת הייתה תחושה מאוד מוזרה ומציאותית. לא באמת קיבלתי הבטחה שהיא בקו השני ושומעת, או בכלל שזאת היא, ובכל זאת הייתה לי את התחושה שכן, שהיא שם, שהיא מקשיבה, שהקו הוא לא רק חד צדדי.
וכל מה שהצלחתי להגיד אחרי מחשבה ושקט היה "תשכחי אותי".
ובזאת ניתקתי את הקו.


ו...אני די שמחה.
בין אם עכשיו אני משוחררת, אפילו לזמן קצר מכל זה, זה נעים כזה.
החלום הזה גם קצת גרם לי לשקול לשלוח לה הודעה כזאת בצ'ט הפייסבוק. זה לא שחסמתי אותה או משהו.
אבל... אני פשוט אראה איך התחושות שלי יהיו בהמשך.
בינתיים אני אהנה מסדרת הילדים הזאת. היא ממש גרמה לי לרצות לקרוא מחדש את הסיפורים (ובכללי לקנות תיק חדש שיש בו שלושה כיסים נורמאלים, שאחד מהם מתאים לספר והשני לאוכל לעבודה)
2 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 הבא »
אודות

24
פעם כתבתי, עכשיו הכל בדמיון
עדיין לא סגורה מה אני רוצה ליהיות כש"אהיה גדולה"
חברים
Geminiedyahaunted princess
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון