עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

פוסט #13 - אהבה - קטע קצר

27/11/2018 21:30
Tsuki Continue
אישי, כתיבה, סיפור, אהבה, לימודים
"אבל… אני אוהב אותך" הוא לחש. אחיזתה בו נחלשה רק כדי שתוכל להסתכל בפניו יותר טוב.
     זוהי לא אהבה, היא חשבה.
הכל היה הצגה, אבל המילים שלו היו אמיתיות ותפסו אותה בהפתעה. היא העלתה חיוך: עצוב, מעוות מכאב ומלא רחמים. זרוע אחת נשארה סביב מותנו, בידה החופשית היא שלפה את הפגיון ששמרה חבוי בנדן שמאחורי גבה.
     אהבה זה לתת מעצמך, זה מה שגורם לך ליהיות טוב יותר בעבור זה שאכפת לך ממנו.
הכל היה איטי ונזהר, עד הדקירה בלב, ששם היא עשתה את זה מהר וחלק. הוא השתנק ונתלה בה, והיא בתגובה חיבקה אותו חזק אליה. חולצתה מתחילה לספוג את הדם.
     אהבה זה חיבוק כשאתה מרגיש שבור, זאת יד העוברת בשיערך. זה מגע רך, זה רוגע.
"הכל יהיה בסדר," היא מלמלה באזנו, נותנת לגופו להתמוטט עליה; הרטיבות החמימה לאט-לאט מורגשת. היא עזרה לו לפול בחן, כל אותה הדרך מחזיקה ותומכת בו בזרועותיה. מעמידה היא רכנה, זרועה עדיין מחזיקה בו, תומכת בו שגופו ינוח על ירכה שגם אז התקפלה לישיבה. הפגיון המגואל משתחרר ונופל מידה, ובידה השניה והנקייה היא מלטפת את פניו. "הכל יהיה בסדר, בקרוב הכל יגמר." קולה רעד ועיניה מתמלאות דמעות.
     אהבה זה נסיעות ארוכות למקומות יפים, זה הזמן שבו אתה נהנה בחברת השני.
ידיו תופסות את שלה בכוח בזמן שהוא נחנק, והיא מחבקת אותו כמה שיותר חזק כדי שלא ירגיש בודד.
"תשארי איתי?"
     אהבה היא האינטימיות והחיבה. היא הדיבורים המשמעותיים והפחות משמעותיים.
"כן." היא לחשה. היא חשה את נשימותיו הרועדות והחמות. ראשו נח על כתפה וריח המתכת של דמו חריף באפה. עד שהוא לא ימות, היא לא תעזוב.
     אהבה זה הכאב שהשניים מוכנים לנשוא בעבור השני, זאת הנאמנות האינסופית.
"אני עייף" נשימותיו היו כבדות, קולו מחוספס.
"אז תנוח," היא השיבה. שפתיה הונחו על מיצחו הלח מזיעה. טעם של מלח ומתכת וגרונה כאב. "אני אהיה פה ואשמור."
     אהבה. זוהי אהבה.
     להכתים את ידיך כדי שאף אחד אחר לא יפגע.


כבר כמה זמן שאני שוקלת להעלות סיפורים קצרים שאני כותבת :)
זה מאוד לא אופייני לי לעדכן פעמיים בשבוע (ועוד יום אחרי יום), אבל זה קטע חמוד שכתבתי לפני כמה שבועות. ברעיון הוא היה טוב יותר, אבל ניחא.

בעדכון על חיי: עשיתי את המבחן באנגלית. קיבלתי פטור. כמעט בכיתי מול הבוחן מהתרגשות (כי אני באמת לא אוהבת קורסי אנגלית. בכללי זה היה ממש נהדר בעיני כי זה אומר שהרמה שלי עלתה!)
המשכתי עם סטטיסטיקה. סיימתי כמעט את כל הממ"ן ואני כבר לא מסוגלת. זה היה אחד קשה. אני מקווה שאגיע מחר הביתה בשעה נורמאלית ואצפה בשיעורים של הסטטיסטיקה, בתקווה להבין שם את החומר.
מחר גם אתחיל לסיים את הקריאה של פסיכולוגיה חברתית.

נרשמתי אתמול למבחני הקורסים. היום נרשמתי לקורסים הבאים שלי לסמסטר אביב.
וזהו.
החיים רגילים :)
IM ALedyahaunted princess
haunted princess
01/12/2018 14:44
אני שמחה שהעלת את הקטע הזה (אני בעצמי כבר הרבה זמן לא כותבת ולא ממש מצליחה לחזור לכתיבה),
בכול אופן זה היה קטע ממש יפה.
משום מה דמיינתי לוחמת ואת האהוב שלה שהיא אוהבת אבל חייבת להרוג אותו כדי לשמור או להגן על עצמה או משהו כזה ,
יש משהו מאחורי הקטע או שסתם זה עלה לך?
ובהצלחה בכול הקורסים!
Tsuki Continue
02/12/2018 00:00
הוו הייי
והקטע הזה הוא די נוצר כתוצאה מקריאה של סיפור. לא אהבתי את זה שהסיפור הלך לכיוון הבנאלי שזה ישר לתקוף. ממש רציתי שהוא יסתיים כשהדמות הראשית באה בנחמדות אל הנבל, מתחבבת ואז הורגת אותו.
בניתי את הקטע על דמות משלי ובקטע עצמו זה היה בחור-מפלצת שמתאהב בה. הוא פוגע באנשים היקרים לה, אז אין לה ברירה אלא להתחבב ולהעמיד פנים שהיא גם מחבבת אותו בחזרה - כשבעצם המטרה שלה להרוג אותו.
הרעיון הזה ממש העציב אותי, אבל אני רואה סוף כזה כיותר מעניין מאשר הדרך הישירה של לתקוף עבור להשיג ניצחון.

ותודה רבה! בדיוק היום סיימתי עבודה להגשה~ אני מקווה שעד אמצע השבוע אסיים את השניה :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

אודות

24
פעם כתבתי, עכשיו הכל בדמיון
עדיין לא סגורה מה אני רוצה ליהיות כש"אהיה גדולה"
חברים
IM ALGeminiedyahaunted princess
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון